לפעמים המרד הכי גדול מתחיל במילה אחת: "די". השיר "בועטת", נכתב כשיר רוק , אף פעם לא כתבתי רוק , אבל המילים פשוט דרשו את זה . ועכשיו אני לא מבינה איך לא כתבתי ככה קודם . בעקבות השיר הזה הגיע אלבום שלם שהוא כולו רוק ורוק רך , רוק אישי ונשי . זוהי הסנונית הראשונה . "בועטת" הואלא רק שיר רוק אנרגטי, אלא הצהרה אישית על הרצון להשתחרר מהמסגרות שמכתיבות לנו איך לחיות, איך לאהוב ואיך להיות. בין הגיטרות והקצב הסוחף מסתתר מסר פשוט אך עוצמתי: תבניות יכולות להגן עלינו, אבל הן גם עלולות להגביל אותנו. הן מרסנות את הסערות, אך לעיתים גם גוזרות את הכנפיים. הפזמון, "בועטת לאט את הקירות", מעביר את התחושה של מרד שקט. לא מתוך כעס, אלא מתוך בחירה אמיצה להיות נאמנה לעצמי ולחלומות שלי, גם אם זה אומר ללכת בדרך שונה מהמקובל. זהו שיר על אותנטיות, על קבלה עצמית ועל האומץ לאהוב, לחלום ולחיות באלף דרכים אחרות. 🎸 אם גם אתם הרגשתם פעם שהעולם מנסה להכניס אתכם לתבנית שלא מתאימה לכם, יש סיכוי טוב שהשיר הזה ידבר אליכם. לפעמים דווקא הבעיטה הקטנה בקיר היא זו שפותחת את הדלת לחופש.