אהבה משועממת ? שתי דק' אחרי המלחמה .
אתמול בשתי דקות אחרי המלחמה ,ישבנו יחד בערב, אני והוא, אחרי כל כך הרבה ימים של מתח, אי ודאות, וסוף מלחמה אחת גדולה מדי, אולי מיותרת מידי, ולמרות השקט, משהו היה כבוי.
העייפות דיברה דרכנו, לא הצלחנו להתרומם, אפילו לא לצחוק כמו פעם.
בלילה ההוא לא נכתבו מילים, רק תהיות.
אבל בבוקר קמתי עם שורה , חרוז אחד שנשמע טוב ושיר שהתעקש לצאת.
וככה מתוך השתיקה נולד שיר. על מה שהולך לאיבוד ולפעמים חוזר אלינו אחרת.
משתפת את השיר , אולי גם אתם תמצאו שם את עצמכם. כי לפעמים גם שקט כואב – יודע לשיר.
השתעממנו אתמול ביחד
מפחדים לרגע שהניצוץ נכחד
נותנים למחשבותינו לנדוד לבד
אפילו לא אחזנו יד ביד .
יש ימי אהבה שקטים בהם
אנחנו שמים בצד את כול הלהטוטים
בהם רגעי שעמום מתגנבים
ואז אני יכולה לשמוע את כול השתיקות הופכות לכוכבים
שאתה מוריד בשבילי בימים מעוננים
השתעממנו אתמול ביחד
שואלים לרגע איך? וכיצד ?
שואלים לאן נעלם המבט המאוחד
אפילו לא היה רגע אחד מיוחד .
*
