" אם הכול זה הוא אז איפה אני ? ואם יש אני אז איפה הוא ? למד את הדרך המאוזנת והבונה שלך העוברת בין הנפש לנשמה " (רבי נחמן)
מתי בפעם האחרונה שמעתם שקט ? בשלהי הקיץ , לקחתי לעצמי פסק זמן , או כמו שאני קוראת לזה חופשת כתיבה (אחלה תירוץ ) , הגשמתי חלום ויצאתי ליומיים לביקתת המטיילים השוכנת בגליל המערבי בקצה הר , מעל נחל כזיב .
כן כתבתי שם המון , אבל בעיקר הקשבתי לשקט . אתם בטח שואלים את עצמכם , הרי אי אפשר להקשיב לשקט , כי שקט הוא העדר כול צליל .
אכן, וכן ויש מקום כזה , שאפשר להקשיב לשקט , אין רעש מכוניות , אין רעש שכנים ובעיקר אין רעשי טלפונים או הודעות או טלויזיות וחדשות , יש רעש אחד שאפשר להקשיב לו קול הלב .
כמו שאומר רבי נחמן "ישנם מקומות המלאים ברעש האנשים שעברו דרכם, ישנם זמנים המלאים ברעש האנשים העסוקים בהם. חפש את הזמן והמקום היותר נקיים , כדי להתחיל להיות ".
באותו פסק זמן ערכתי שיחת נפש עם חברה טובה , ואמרתי לה "שביני לבין עצמי כך וכך" מי זה העצמי הזה שאת משתפת אותו בהרהורי הלב ועושה איתו חשבונות נפש? היא שאלה .
נכנסנו לדיון עומק ,שלקח אותי בדרך ארוכה לחפש את העצמי הזה שאני מדברת איתו כבר ...... עשרות שנים .
הימים בהם אנו מצויים , נקראים ימי חשבון הנפש .ומהי הנפש ?
התחברתי בעיקר לשני פירושים , וגם יצרתי וריאציה משלי . עפ"י הסבר אחד (קבלה ) "נפש כוללת בתוכה את מה שמבדיל את האדם מדומם – תכונותיו, נטיותיו ותחושותיו המודעות והתת מודעות. ואילו הנשמה היא הנקודה הפנימית שבתוכינו, הרבה יותר פנימית מהנפש, והיא המקשרת אותנו לאלוהים / ליקום / לאנרגיה (כול אחד יבחר ) . לא ניתן להגדיר את מהות הנשמה, משום שהיא עצמה אינה נתפסת בחושינו – אך אנו מכירים את תפקידה, השפעותיה וביטוייה בתוכינו. לעתים חשים אנו את קיומה בתוכינו, כלומר חשים את היותינו קשורים למשהו נשגב מבינתנו , לקשר קוסמי .
" כמו ששרה חווה אלברשטיין "כולנו כן כולנו רקמה אנושית אחת גדולה "
והגדיל לעשות הרב ישראל הס זצ"ל , אשר המשיל את הנשמה למכשיר קשר בינינו לבין הקב"ה: בזכות קיומה יכולים אנו לפנות אליו בתפילה, ועל ידה הקב"ה שולח את אורו על האדם.
ההבחנה בין הנפש לנשמה קיימת גם בהקשר לחטאים. כאשר אדם חוטא נשמתו אינה נפגמת, אך נוצרים כיסויים בינה לבין נפש האדם. ככל שהנפש מתכסה יותר הרי היא נמלאת בפגמים, עד כדי שאדם יכול שלא לחוש כלל את קיומה של נשמתו. מאידך, כאשר אדם שב בתשובה הריהו מסיר כיסויים אלו וממילא הנשמה חוזרת להאיר על האדם והפגמים מיתקנים. ככל שהקלקול מעמיק הרי שדרוש זמן והשקעה רבה יותר כדי לתקן אותו."
על פי נעמה נגל
הנפש היא הכוח שמחיה את המערכת הביולוגית והרגשית של האדם. היא זו שמכילה את הדחפים, הרצונות, התשוקות, הזיכרונות, הפחדים והרגשות – והיא זו שמנהלת אותנו מהרגע שבו אנחנו נולדים. הנפש פועלת מתוך החוויה, מתוך מה שקרה לנו, איך שחווינו את זה, ואיך שקידדנו את האירועים האלו בתת־המודע. היא זו שבונה את הזהות שלנו.את האמונות. את מנגנוני ההגנה. את הדפוסים הרגשיים. ולכן, כשאנחנו רוצים להבין למה אנחנו פועלים או מגיבים בצורה מסוימת - אנחנו פוגשים את הנפש.
הנשמה, לעומת זאת, היא משהו עמוק יותר. היא אנרגיה פנימית גבוהה, שקטה, שמלווה אותנו כמו ציר מרכזי נסתר. היא קשורה לעל־מודע, למסע הרוחני שלנו, ולתיקון שאנחנו באים לעבור - לא רק בגלגול הזה, אלא מתוך הקשר רחב יותר של חיים ונשמה.
הנשמה נחשבת ברוב התרבויות לרובד נצחי, לאחוזה של אור, אמת וחיבור אל מה שמעבר. היא זו שמזכירה לנו מי אנחנו מעבר למה שחווינו. מעבר לכאב, מעבר לסיפור. היא זו שמחברת אותנו למהות.
לתפיסתי (אקצר בשבילכם את המסע אחר חיפוש התשובות ) אני , זאת הנפש , האוואטר שלי בעולם הזה , ואילו העצמי הזה, שאיתו אני מדברת , הוא כול מה שאני שואפת להיות .
הוא החלומות שלי .הוא אני המיטבי . והאני המיטבי הזה עורך איתי חשבונות ודורש תשובות על טעויות ואמירות . הוא הנשמה העתיקה והחכמה שלי ,שבה הכול ידוע והרשות נתונה , שמלווה אותי כול חיי , שלפעמים אני לא ממש מצליחה להקשיב ולשמוע אותה בגלל כול רעשי הרקע .
המסע שלי האני /ביני אל העצמי , הוא מסע הסרת הכיסויים והרעשים והחשבונות לאחרים המסתירים את הידע העתיק של הנשמה היודעת כול. המסע שהוא, הוא בעצם החיים .
איך מסירים את הכיסויים שבין הנפש לנשמה ? אני חושבת שבזה טמון היופי של מנהגי החג, שנותנים לנו כלים לעבודת הסרת הכיסויים שנצטברו . בראש השנה אנחנו עושים תשליך – מנערים את הכיסים, ומשליכים את החטאים והטעויות שלנו. זה לא פתרון קסם, זו פעולה של שחרור. של הרפיה. של להתנקות מכל מה שמכביד עלינו, כדי שנוכל להתקדם הלאה בלי מטען מיותר. זו דרך לנקות את הנפש, את הזיכרונות הכואבים, כדי שנוכל לגלות מחדש את האור שבנשמה. וזה בדיוק מה שאנחנו עושים בעשרת ימי התשובה. אנחנו לא רק מבקשים סליחה, אלא עובדים על גילוי מחדש של הנשמה. אנחנו הופכים את הפוטנציאל שבנפש שלנו לביטוי ממשי של קדושה.
בקהילה שלנו, אנחנו מאמינים שהיהדות היא דבר חי, נושם ומתפתח. התשובה היא לא משהו שקורה פעם אחת בשנה ונגמר, אלא תהליך יומיומי, בהתנדבות , בראיית הטוב , בקבלת האחר .
בואו ניקח על עצמנו החלטה אחת, אפילו קטנה, שתעזור לנו להזיז עוד ענן קטן מהשמש העתיקה שבתוכנו.
אולי זה יהיה להתקשר לחבר שלא דיברנו איתו מזמן, להקשיב יותר לאנשים שאנחנו אוהבים, או פשוט להיות יותר סבלניים עם עצמנו ,ובשבילי להקשיב לשקט .
כל מעשה קטן של טוב הופך את הנפש שלנו לנשמה זוהרת ומלאה באור.
אסיים בבית האחרון של השיר שנכתב שם בשקט על ראש ההר.
הקשיבי לשקט
את הכוחות שבך , היי מחבקת .
תני להם להצמיח את שורשייך
לתת לעולם מפרחייך .
יש דברים שרק השקט שבך יבין
תני לו את המנגינה שלך מחדש כול יום להלחין .
יהי רצון שתהיה לנו שנה טובה, שנה של אור, שתהיה כתיבה וחתימה טובה.